top of page

התערבות בשיקול דעת אסיפת הנושים

 

 עו"ד עדן בקשי

רונן מנור משרד עורכי דין ונוטריון

 

בפסק דין שניתן לאחרונה, אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר נושים למרות שלא אושר על ידי כלל אספות הנושים ברוב הדרוש על פי החוק. בית המשפט קבע, כי מדובר בהסדר ראוי, סביר והוגן.

 

חברת ש. א. ב. צ.א.נ בע"מ  (להלן: "החברה"), הגישה בקשה להקפאת הליכים לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בגדר הבקשה, נתבקש צו הקפאת הליכים לתקופה בת 60 ימים ביחס לחברה ולבעלי המניות שלה, וזאת על מנת לאפשר לחברה לקדם ביצועם של פרויקטים בתחום הבניה, קבלת תמורות המגיעות לחברה במסגרתם והשבת ערבויות שהופקו על ידי הבנקים למזמיני הפרויקטים. בית המשפט הורה על מתן צו הקפאת הליכים ומינה נאמן בהקפאת הליכים אשר ביצע פעולות למכירת פעילות החברה ונכסיה. כנגד החברה הוגשו תביעות חוב מטעם 98 נושים שסך נשייתם עמד על סך של 43,443,625 ₪.

 

במסגרת הליך הקפאת ההליכים הגישה החברה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר נושים על פי הוראת סעיף 350יג לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות").

 

עמדות הנושים להצעת ההסדר היו כדלקמן:

 

נושים בעלי זכות בדין קדימה- נושים המייצגים ערך של 72%  הסכימו.

נושים מובטחים- נושים המייצגים ערך מוחלט הסכימו.

אסיפת בעלי הערבויות האישיות- נושים המייצגים ערך של 85% הסכימו.

נושים בלתי מובטחים-נושים המיצגים ערך של 50% בלבד הסכימו.

סך הכל, נמנו 55 נושים המסכימים להצעת הסדר למול 22 נושים מתנגדים כאשר הטעם העיקרי להתנגדותם היה שההסדר כלל גם הפטר לבעלי המניות בחברה.

 

בית המשפט פסק כי אמנם לא הושג הרוב הנדרש בסעיף 350 (ט) לחוק החברות הקובע כי: "אם בכל אסיפת סוג שכונסה לפי סעיף קטן (א) הסכימו לפשרה או להסדר רוב מספרם של המשתתפים בהצבעה למעט הנמנעים שבידם יחד שלושה רבעים של הערך המיוצג בהצבעה, ובית המשפט אישר את הפשרה או ההסדר, הרי הם מחייבים את החברה ואת כל הנושים או בעלי המניות או הסוג שבהם, לפי הענין, ואם היא בפירוק - את המפרק וכל משתתף".

 

למרות זאת, אישר בית המשפט את הסדר הנושים בהתבסס על הוראות סעיף 350יג לחוק החברות, המאפשר בהתקיים תנאים מסוימים ובנסיבות שמצדיקות זאת, לכפות הסדר נושים, שמטרתו פשרה או הבראת חברה, גם אם ההסדר המוצע לא קיבל את הרוב הנדרש באסיפת סוג מסוימת של הנושים. סעיף זה נועד לאזן בין הרצוי לחברה לבין הצורך להגן על קניינם של סוג הנושים, שלא הסכימו להסדר ברוב הדרוש.

 

בהתאם לסעיף 350יג לחוק החברות מוסמך בית המשפט לאשר הסדר נושים שאינו עומד בתנאי סעיף 350ט לחוק החברות, בכפוף לתנאים הבאים: א. יותר ממחצית מסך כל ערך המיוצג בהצבעות בכל סוגי אספות הסוג גם יחד הסכימו להצעה ב. בית המשפט שוכנע על יסוד שווי החברה, כי הפשרה או ההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג שלא הסכים להם ג. החלופה להיעדר אישור הסדר הנושים הוא פירוק החברה ד. התמורה במסגרת אישור ההסדר אינה פחותה מהתמורה שמתקבלת במסגרת חלופת הפירוק ובנסיבות בהן הנושים שלא הסכימו להסדר לא מקבלים את מלוא חלקם, כי אז בעלי המניות לא מקבלים תמורה כלשהי ולא נותר בידיהם נכס כלשהו בשל היותם בעלי מניות.

 

 נפסק כי: "ככלל, משדן בית משפט בבקשה לאישור הצעת הסדר נושים, עליו להימנע מלהתערב בשיקול דעתה של אסיפת הנושים ככל שמדובר בהערכת כדאיותו הכלכלית של ההסדר, וזאת אף אם לדעת בית המשפט טעו הנושים ברובם בשיקול דעתם ובית המשפט היה מגיע לתוצאה אחרת לו עמד במקומם".

 

יחד עם זאת ציין בית המשפט  כי, המדיניות השיפוטית, תומכת ככל שניתן, בקיומם של הסדרי נושים על פני פנייה לאפיקי פירוק, אשר לא פעם גורמים למחיקה מוחלטת של ערך החברה, אינם תורמים למי מבין קבוצות הנשייה, ולא מסייעים כלל להשאת הדיבידנד לנושים.

בית המשפט בחן את נסיבות המקרה בהתאם להוראות סעיף 350יג לחוק החברות וקבע כי:

"... אף שהסדר הנושים לא אושר על ידי כלל אספות הנושים ברוב הנדרש ועולה כי אינו לשביעות רצון חלק מהנושים, סבורני, כי המדובר בהסדר ראוי, סביר והוגן בנסיבותיו של המקרה, אשר אושר ברוב גדול הן מספרי והן ערכי ועולה, כי יתרונותיו עולים באופן מובהק על חסרונותיו. נראה, אפוא, כי מסקנתם של הנאמן והכנ"ר, לפיה הסדר נושים לחברה ולבעלי מניותיה, עדיף על פני אפיק של פירוק – נכונה, ראויה ומוצדקת".

 

לעניין מתן הפטר לבעלי המניות במסגרת אישור הצעת ההסדר קבע בית המשפט כי עצם העובדה שבמסגרת ההליך מתקיים גם דיון בהפטרם של בעלי המניות אינו מונע את אישורו של ההסדר והפנה לפסיקת בית המשפט העליון בעניין זה.

 

בית המשפט קבע כי ממקרא סעיף 350יג לחוק החברות עולה, כי אמנם, הסדרי נושים אינם כוללים ככלל מתן הפטר לבעלי מניות מערבויותיהם האישיות. אך עם זאת, עולה מלשון הסעיף, כי בהתקיים תנאים מסוימים יהיה זה אף ראוי לאשר הסדרי נושים שכוללים מתן הפטר לבעלי המניות. מקרים אלה, כוללים מצבים בהם עולה, כי בעלי המניות נרתמו להליך הבראת החברה, תרמו את רכושם לצורך ביצוע הסדר הנושים ואף התחייבו לתרום מניסיונם המקצועי על מנת לסייע לחברה להמשיך ולפעול.

 

המקרה הנדון נמנה על אותם מקרים חריגים שמצדיקים סטייה מהכלל לפיו הסדר נושים לא יכלול מתן הפטר לבעלי המניות מערבויות אישיות שניתנו על ידם.

 

סוף דבר: בית המשפט אישר את הצעת הסדר הנושים שהוגשה בעניינה של החברה ובעלי מניותיה, ונתן לו תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה ובעלי מניותיה.

 

(פר"ק 17165-05-19 ש. את ב. - צ.א.ג. בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח', ניתן ביום 1.8.19 בבית המשפט המחוזי בחיפה, ע"י כבוד השופטת בטינה טאובר)

bottom of page