התנאים לקיומו של משפט חוזר בתיק אזרחי האם בכוחן של ראיות חדשות שנתגלו להביא לביטולו של פסק דין חלוט שניתן בתיק  אזרחי מחמת מרמה?
בית המשפט דחה תביעה לביטול פסק דין חלוט שניתן בתיק אזרחי מחמת מרמה שכן לא התקיימו מלוא התנאים שנקבעו בפסיקה.
התובעת, חברה העוסקת בתחום המזון וההסעדה, הגישה תביעה לביטול פסק דינו של בית משפט השלום בעקבות גילוין של ראיות חדשות מהן עולה, לטענתה, כי הנתבעת, רשות מקרקעי ישראל ונציגיה, הציגו לבית המשפט מצגים כוזבים בקשר לאישורים
שניתנו לתובעת לשינוי ייעוד על ידי הוועדות לתכנון ובנייה
 
בית המשפט בחן את השלכותיהן של הראיות החדשות על פסק דינו של בית המשפט בהליך הקודם. האם מדובר בראיות
המוכיחות מרמה ו/או הטעיה ו/או הצגת מצגים כוזבים באופן המשליך ישירות על הכרעתו של בית המשפט בפסק הדין, ומצדיקות את ביטולו, כטענת התובעת, או שמא אין מדובר בראיות חדשות בעלות משקל אשר בכוחן להביא לביטול פסק הדין בהתאם למבחנים שגובשו בפסיקה
 
בפסק הדין בעיין טורג'מן (ע"א 6019/07 משה טורג'מן נ' אחים עופר(ניהול) בע"מ, קבע בית המשפט העליון 3 תנאים לביטול פסק דין חלוט וקיום משפט חוזר בהליך
 
התנאי הראשון הוא קיומה של אמינות לכאורית. יש לבחון את משקלן של הראיות המבססות את טענת המרמה. נדרש כי הראיות יהיו עם משקל ממשי, ואין להסתפק בטענות בעלמא
 
התנאי השני הוא חיוניות הראיות. יש לבחון האם קבלת טענת המרמה עשויה להביא לתוצאה שונה מזו שנקבעה במשפט המקורי. ככל שיעלה כי בית המשפט היה מגיע לאותה תוצאה, אין לבטל את פסק הדין החלוט גם אם הוכחה המרמה.
 
התנאי השלישי הוא קיומן של ראיות חדשות. ראיות חדשות הן ראיות שעניינן באירועים שאירעו לאחר מתן פסק הדין שמבוקש ביטולו, או לחלופין, ראיות שהתגלו לאחר מתן פסק הדין, אך לא ניתן היה להשיגן בשקידה סבירה בעת ניהול ההליך המקורי. בפסיקה נקבע כי יש לנקוט בפרשנות מקלה עם הטוען למרמה לגבי מידת השקדנות הסבירה הנדרשת ממנו, ולשים דגש בעיקר על שני התנאים הראשונים
 
בית המשפט קבע כי בענייננו, התובעת קיבלה את יומה בבית המשפט באין ספור הליכים בערכאות השונות. חלקן הארי של הראיות שהציגה התובעת אינן חדשות, ניתן היה להשיג מקצת "הראיות החדשות" בהליך הקודם, וממילא אין באלה כדי להשפיע על הכרעת בית המשפט בהליך הנ"ל
 
בית המשפט הוסיף כי הליך זה אינו אלא חוליה נוספת בשרשרת ההליכים המשפטיים שננקטו על ידי התובעת, במסגרתם העלתה פעם אחר פעם טענות באיצטלות שונות כדי לסכל ביצועו של פסק דין חלוט. וכי אין ספק כי התנהלות זו מהווה שימוש לרעה בהליכים, וניסיון לעקוף, בחסות הדין, קביעות עובדתיות ומשפטיות שאין עליהן עוררין. מכאן היעתרות לתביעת התובעת תגרום לפגיעה אנושה בכלל סופיות הדיון
 
.לאור האמור לעיל, נדחתה התביעה
 
(תא (נצרת) 8360-07-22 אמ.די.הי. בניה ותעשיה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, ניתן ביום 13.5.2025.